שומרים על הנפש: כיצד להתמודד עם האתגרים הנפשיים בעולם האבטחה

בעולם שבו מאבטחים עומדים בחזית, שומרים עלינו מפני סכנות גלויות, קל לשכוח את הסכנות הנסתרות שמאיימות עליהם עצמם. דמיינו מאבטח במשמרת לילה ארוכה, עיניו סורקות את החשכה, אוזניו כרויות לכל רחש חשוד. הוא לא רק מגן על נכסים או אנשים, הוא נלחם בקרב פנימי נגד מתח מצטבר, שחיקה שמכרסמת ועברי טראומה שמסרבים להתפוגג. בעבודת אבטחה, הבריאות הנפשית אינה מותרות, אלא הכרח. במאמר זה נצלול לאתגרים הנפשיים שמאפיינים את המקצוע הזה, ונבחן כיצד חברות אבטחה מתקדמות פועלות למניעת שחיקה וטראומה, תוך שמירה על רווחת עובדיהן.

האויב הנסתר: אתגרי הבריאות הנפשית בעבודת אבטחה

עבודת אבטחה היא לא סתם משרה, היא מסע של ערנות תמידית. מאבטחים נחשפים למגוון לחצים שיכולים להצטבר כמו שכבות שלג על הר, עד שמפולת בלתי נמנעת. מחקרים מראים כי שיעורי השחיקה בקרב אנשי ביטחון גבוהים משמעותית בהשוואה למקצועות אחרים. למשל, בסקר שנערך בקרב כוחות ביטחון ממלכתיים, נמצא כי כ-38.7% סובלים מבעיות נפשיות, כולל חרדה ודיכאון. בישראל, בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, זינקו דיווחי תסמיני פוסט-טראומה בקרב אוכלוסיות חשופות, עם כ-34% מהמשיבים שמדווחים על סימנים כאלה.

האתגרים האלה נובעים משילוב של גורמים: משמרות לא סדירות, חשיפה לאלימות פוטנציאלית ומחסור בתמיכה. אך מה הופך את המקצוע הזה לכל כך תובעני נפשית? זה לא רק הסיכון הפיזי, אלא גם הבדידות: שעות ארוכות לבד עם מחשבותיך, כשהעולם סביבך ישן בשלווה.

משמרות לילה ומתח יומיומי: מתכון לשחיקה

תארו לעצמכם לילה אחר לילה את השעון הביולוגי שלכם משתבש ומתהפך על ראשו. משמרות לילה הן חלק בלתי נפרד מעבודת אבטחה, אך הן גובות מחיר כבד. מחקרים מצביעים על כך ששיבושי שינה כרוניים מגבירים את הסיכון לשחיקה ב-66% בקרב עובדים במשמרות. מאבטחים נאלצים להתמודד עם עייפות מצטברת, שפוגעת בריכוז וביכולת קבלת החלטות, דבר קריטי במקצוע שבו שנייה אחת יכולה להיות ההבדל בין שגרה לאסון.

המתח היומיומי מוסיף שמן למדורה. כל יום כולל סריקות, בדיקות והתמודדות עם אנשים מתוסכלים או מאיימים. זה לא רק פיזי; זה רגשי. מאבטחים צריכים לשמור על קור רוח תמידי, גם כשהלב פועם בקצב מטורף. תוצאה? תופעות כמו דה-פרסונליזציה, שבה אנשים מתחילים לראות את עצמם ואחרים כמכונות, לא כבני אדם. בסקר בקרב עובדי ביטחון בספרד, 82.4% דיווחו על רמות גבוהות של דה-פרסונליזציה.

מעבר לכך, ההשפעות האלה מתפשטות גם לחיים האישיים. מאבטחים רבים מדווחים על קשיים בשמירה על מערכות יחסים, כשהעייפות והמתח גולשים הביתה כמו גל שוצף. זה יוצר מעגל שלילי, שבו הביצועים בעבודה יורדים, והלחץ רק גובר. חברות אבטחה חכמות מכירות בכך ומשלבות תוכניות תמיכה שמעודדות איזון, כמו ימי מנוחה מובנים או סדנאות להתאוששות משיבושי שינה, כדי לשבור את המעגל הזה לפני שהוא הופך למשבר.

חשיפה לטראומה: הצלקות שאינן נראות

לא כל יום בעבודת אבטחה יש אקשן הוליוודי, אבל כשזה קורה, ההשפעות נשארות. חשיפה לאירועים טראומטיים, כמו התמודדות עם אלימות, פיגועים או תאונות, יכולה להוביל לפוסט-טראומה (PTSD). בסקר בקרב כוחות חירום באנגליה, 31.4% נמצאו עם פוסט-טראומה. בישראל,  המציאות הביטחונית מחריפה זאת: כ-21% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמיני חרדה בעקבות אירועים כאלה. מחקרים עדכניים מראים כי כ-40% ממאבטחים סובלים מתסמיני PTSD, בעיקר בעקבות חשיפה תכופה לאלימות מילולית או פיזית, שמתרחשת לפחות פעם בחודש אצל 64.6% מהם. לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, שיעורי ה-PTSD בקרב האוכלוסייה הישראלית כמעט הכפילו את עצמם, מ-16.2% ל-29.8% בתוך חודשים ספורים, עם עלייה דומה בחרדה ובדיכאון.

הצלקות האלה אינן נראות, אך הן משפיעות על הכל: שינה, מערכות יחסים ויכולת עבודה. מאבטחים עלולים לסבול מפלאשבקים, חרדות או הימנעות ממצבים מזכירים. הגוף זוכר מה שהמוח מנסה לשכוח, והתוצאה היא מעגל קסמים של מתח מצטבר. השפעות ארוכות הטווח כוללות סיכון מוגבר להתאבדות, כפי שנראה בעלייה של כמעט 40% במקרי PTSD בקרב חיילים ישראלים מאז ספטמבר 2023, עם תחזיות לעלייה של 180% עד 2028. בנוסף, כ-58% מהחיילים הפצועים שטופלו מאז אוקטובר 2023 סובלים ממצבים נפשיים כמו PTSD, מה שמדגיש את הצורך בהתערבות מוקדמת.

חברות אבטחה אחראיות: בניית רשת תמיכה

כאן נכנסות לתמונה חברות אבטחה מתקדמות, שמבינות כי השקעה בעובדים היא השקעה בביטחון. חברת אדירים, למשל, פועלת מאז 1993 עם דגש על גיוס קפדני והכשרה מקצועית, מה שמפחית מתח ראשוני על ידי התאמה מדויקת של עובדים לתפקידים. המוקד הרובוטי האנליטי, אחד המתקדמים בישראל, מאפשר ניטור מרחוק ומניעת אירועים לפני שהם מתרחשים, מה שמקטין חשיפה לטראומה בשטח.

חברות כאלה משלבות טכנולוגיה עם גישה אנושית: סקרי סיכונים שמתחשבים לא רק באיומים חיצוניים, אלא גם בפגיעות נפשיות. הן מציעות תוכניות הכשרה שכוללות מיומנויות התמודדות עם מתח, כמו ניהול רגשות והפסקות מנוחה. בעולם שבו 37.4% מאנשי חירום שוקלים לעזוב בגלל שחיקה, גישה זו הופכת למפתח לשימור כוח אדם איכותי. בישראל, תוכניות תמיכה כוללות מרכזי חוסן שמציעים טיפולים טראומה-ממוקדים בחינם לאנשי ביטחון ומשפחותיהם, עם אלפי שעות טיפול נוספות מאז המלחמה.

אסטרטגיות מניעה: כלים להתמודדות יומיומית

מניעת שחיקה וטראומה אינה מסתכמת בהצהרות, היא דורשת פעולה. הנה כמה אסטרטגיות מוכחות שחברות אבטחה יכולות ליישם:

• תוכניות הכשרה רגשית: סדנאות על ניהול מתח, הכוללות טכניקות נשימה והרפיה. מחקרים מראים שתוכניות כאלה מפחיתות שחיקה ב-30%. בנוסף, הכשרה מתמשכת בפיתוח כישורים מקצועיים שומרת על עובדים מעודכנים ומפחיתה תחושת חוסר הכנה.
• תמיכה פסיכולוגית: גישה ליועצים או קווי עזרה 24/7, כדי להתמודד עם אירועים טראומטיים מיד. זה כולל טיפולים אנונימיים כדי להפחית סטיגמה, כפי שמומלץ בתוכניות למניעת שחיקה.
• איזון עבודה-חיים: סידור משמרות גמיש, חופשות קבועות והכרה בהישגים, כדי למנוע הצטברות עייפות. עידוד הפסקות קבועות והגדרת גבולות, כמו כיבוי התראות מחוץ לשעות עבודה, מונעים התפרצויות שחיקה.
• מעקב טכנולוגי: שימוש בכלים כמו המוקד של אדירים, שמפחית עומס על מאבטחים בשטח על ידי ניטור מרכזי. אוטומציה של משימות שגרתיות משחררת זמן מנטלי ומאפשרת התמקדות במשימות משמעותיות.
• תרבות ארגונית תומכת: יצירת סביבה שבה עובדים מרגישים מוערכים, עם בניית צוותים ותקשורת פתוחה. זה כולל סקרי משוב קבועים והשקעה בפיתוח קריירה, מה שמגביר שביעות רצון ומפחית עזיבות.

אסטרטגיות אלה לא רק מגנות על העובדים, אלא גם משפרות את הביצועים הכוללים, עם ירידה בשגיאות ועלייה בפרודוקטיביות.

בסופו של דבר, בעולם האבטחה, ההגנה האמיתית מתחילה מבפנים. כשמאבטחים מרגישים נתמכים, הם יכולים להמשיך לשמור עלינו בביטחון. חברות כמו אדירים מובילות את הדרך בכך שהן משלבות טכנולוגיה מתקדמת עם דאגה אמיתית לרווחה האנושית. אם נמשיך להשקיע במניעת לחצים נפשיים, נבנה כוח עבודה חזק יותר, עמיד יותר ובעיקר, אנושי יותר. כי בסופו של יום, שומרים על השומרים פירושו שומרים על כולנו, ומבטיחים עתיד בטוח יותר לכולם.

שאלות ותשובות: בריאות נפשית של מאבטחים – מה שחשוב לדעת